יום שני, 17 בנובמבר 2025
בְּסַבֵּרוּת אָנֹכִי מַזְמִין אוֹתָךְ לְהִשָּׁאַר בִּי כַּאשֶׁר אָנֹכִי נֵשֵׂא בָּךְ, שֶׁלְמַעְלוֹת יִהְיוּ כֻּלָּם עִמָּדִי וְשֶׁבְּהַגּוּף תֵּאָכְלוּ נַפְשֹׂתֵיכֶם
הַהֲגוּדָה מִיְּשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֶל כְּרִסְטִין בְּצרפת בְּאֵת יוֹם 10 נובמבר 2025
בערב, קראתי שוב טקסטים שניתנו על ידי האדון ואני מותש מהם בשל יופיהם ומעוצמתם. אז אמרתי לאדוני, "מה יפה אדוני ישוע! הַכְּרִימוּ אָנָא גוֹיִם, וְתַהַלֵךְ ריחַ חַיֶּיךָ שֶׁהוּא דְבָרוֹ של אֱמֶת, לְהדלק את הגויים! כַּאשֶׁר תִּתֵן יוֹתֵר וְיוֹתֵר נִכְנַס הַנֶּפֶשׂ לְמָקוֹם שֶׁל סוּרוּג, אֲבָל אִם תַּחֲזֹר בֵּין שָׁלוֹשׁ צְעָדִים, יִפול לְכָבוֶד וּלְמוֹס. דְבָרוֹ שלךַ חַיִּים לֶחֶם, דְבָרְךָ מָזוֹן."
[האדון] אכן ילדי, בָאתִי וַאֲתָה בא לְמַכּול נְפָשׁוֹת וְלֵבָבוֹת, וְלִסְקוֹר בְּכָל אָדָם אֶת נַחַל חַיַּי שֶׁהוּא דְבָרוֹ של אֱמֶת, דְבָרוֹ של אַהבה. יִפְנוּ גוֹיִם אלַי וַאֲנִי עוֹנֵה לָהֶם בְּשִׁקּוּת הַלֵב, אֲבָל האָדָם יִשְׁמַע לְלוֹב שֶׁבְּתוֹכוֹ וְיִשְׁמַע בְּקֶרֶב הַמַּיִם הַחַיִּים שֶׁהֵם יוֹשְׁבוֹת בוֹ וְנֹטָלֻות לוֹ אֶת דְבָרִי. אֲנִי הַיוֹשֵׁב בְּכָל אַחַד מִכֶם, "הַמַּאֲזִין יִקְצוֹף" הֲלוֹא כֵן שֶׁאָמַרְתִי כַּשֶׁנִּכְתוּב בַּסִפְרוֹת? וְהִנֵּה לָכוֹם אָזְנוֹת, וְלֹא תִשְׁמָעוּן כִּי לֹא פַּנֶּים אוֹתוֹת הַלוֹב שֶׁהוּא נוֹשֵׂאת בְּקֶרְבוֹ אֶת שְׁכִינָתי. מַיֲן חַיִּים, אֵשׁ הַיוֹשֵׁב בְּכָל אָדָם. אנִי ילדים, מַיִם וָאֵשׁ שָׂקֶת וְסוֹעָרָה, אֲבָל אֲנִי הַמּוֹצָא חַיִּים שֶׁתוֹדֵחַ תָּמיד לְהשקות לְבוֹתֵיכֶם בְּדְבָרִי וְלָשֵׂאת הַשָּׁמַיִם רוּחוֹתִי בְנפשותיכן
בני, באתי לחפש את עצמי ולהסתתר תחת כיפתי כל אלה שטועים ונראים אובדים. באתי לאסוף את צאני לעדר אחד ולהיזון אותם בדברי חיי, אשר מביאים להם מים חיים ואש.
אהובה, ילדים, היא אש בוערת, ואהבה היא מעיין של מים חיים! באתי אליכם בזמנים הקשים והסופיים האלה, זמני הבחירה, זמני הבריחה, כדי להנחיתכם בדרך, לקחת אתכם לצידי, לשתול את צעדיכם בצעדי, להגן עליכם מהצרחות והשקרים של החיה שמבקשת יותר ויותר לאבד אותכם ולגרום לכם ליפול.
האדם הזה, האדם בזמנכם, איבד את חוש השמים, הוא עגן עצמו בחומר והוא אסור בו. היכולה פרח לפרח ללא שמש? יכול היום לשחרר ללא שמש? בלילה לא יכול העץ להביא פירות כי הפרי צורך באור היום. אני זה שאנוכי האור, הבא לאיר את ימיכם ולילותיכם, ללבש את לביכם בנוכחיות אלוהית שלי ולהוביל אותם מים חיים, מים שמחדשים, מים שחיים, מים שמרחצים ומטהרים; ואני גם מביא לכם את השמש של לבי לאיר את נשמותיכם ורוחותיכם באש האלוהית של רוחי.
הלכו עם ראשים גבוהים, ולא בגאווה שגורמת לכם ליפול, אלא בכוכבים של ליבי שהביאים לכם את המים החיים ולחם המלכים. מהו לחם המלכים, אם לא גם דברי אמת שלי שאהבה? ילדים, באו לאהובה ותתמלאו באהבה, באו אלי שאני מימי החיים ואש האלה. באו אלי שקורא לכם בכל רגע להציל אתכם ממארבים וזרועות של שקרנים. העולם הוא מערה של גנבים; עליכם ללמוד להלך בדרך החיים ולא להיכנס לתוך האלף הניסיונות שהם רק תעלולה ואבדון. השתיקה נושאת אתכם בדרך, והדרך נושאת אתכם ברוח לבי ומסתתרת תחת כיפתי.
יש רבים ושקרנים הרבה רעים מחפשים לאבד את האדם ולהפריע לו! עליך לשמור בדממה כדי לשמוע את קולי שגרה בכל אחד מכם. אני, ילדי, הוא שאין, שגורה בכל אחד מכם. ילדי, למי שקטים בלבם, המגיעים לחוף לבי, מביא זרע אלי וקולי נדחף לאוזניהם בדממה, ורך ומטפלת, מזינה אותם במילתי של חיים, בדממת הפנים שבה מביא להם את הנוכחותי.
באו ושתו ילדי, מהמקור המים החיים שאני הוא, שהביא לכם שלום ומזמין אותכם למסיבה, לחתונה עם הכבש שאני הוא.
בסבלנות, אני מוביל את צעדיכם ובסבלנות, מזמן אותך להישאר בי כשהייתי נשאר בך, כך שכל אחד עמי יהיה אחד וכה, בתפילה, תזונו נפשותיכם, שתלמדו לעוף ותשמח רוחותיכם בנוכחותי.
ילדי, השמים הם אש בוערת, השמים הם אש, זה כוח. בשמי, כל אחד מצופה וכולם לבושים בחיים נצחיים. חיים נצחיים ילדים, זו אור של אש, חיי נצחיים הם לוהטים. האש של השמים לא תפסיק, כי היא ההקשה, הפולס של האינפיני בגבולות. ואיחוד בא, איחוד נולד, גבולי והאינפיני, במנגד אחד של אהבה, במעון לבי, מצאו את זרע האהבה.
(1) ראה [ מתי 11 :15]; [ לוקס 8 :13]