הבוקר, בזמן שאכלתי ארוחת בוקר קלה של טוסט וקפה, אדוננו ישוע לחש לי, "האם תרצי לבוא אל החדר העליון שלי כשתבואי לכנסייה?"
עניתי, "אדוני, אתה תמיד מזמין אותי, אך אני מרגישה שאינני ראויה."
הוא אמר, "כן, את כן. אני רוצה שתהיי שם. אני רוצה שתנחמי אותי."
אז, כשהגעתי לכנסייה, אדון ישוע ביקש ממני לברך, ואז הוא אמר, "ראי כמה אני סובל. אני סובל עבור כל הכנסיות בעולם, עבור האנושות כולה. הם פוגעים בי ומבצעים חילול קודש כל כך הרבה בשיעור הקודש, ואני ממשיך לסבול בליבי המקודש."
"האם את מאמינה שאני אלוהים חי?"
עניתי, "אדוני, אני תמיד מאמינה שאתה כן."
הוא אמר, "זו הסיבה שהכאב מגיע אפילו חזק יותר, כשמסתכלים על כל האנושות הזו ללא שליטה. אני אוהב שתהיי כאן איתי כי את מנחמת אותי. אני מרגיש טוב כשיש לך נוכחות."
"אני יודע שאת סובלת הרבה למעני לאחרונה. אני מעניק לך הרבה סבל וכאב, אבל התפילות שלך, תהיי שמחה לדעת", אדוננו עשה עיגול בידו הימנית, "מהדהדות ביקום, ואז כולן חוזרות אליי. אז אני מחלק את התפילות שלך, וכולם בשמיים שמחים כי הם עדים לכך."
"העולם חוטא מאוד, מאוד, כרגיל, והוא רק מחמיר, אבל בקרוב — לא בקרוב, תוך זמן קצר, תתרחש בתוך העולם טרנספורמציה."
"האמיני, התפללו, ובשרו את דברי הקודש שלי. אל תפחדו, היו אמיצים. דברים רעים מוכנים לקרות בעולם, כמו המלחמה, אבל בטחו בי. התפללו ואמרו לאנשים לבטוח בי, אבל הם חייבים להשתנות — אנשים חייבים להשתנות."
האדון ישוע היה עצוב אך שמח בו-זמנית כשאמר, "הזמן קצר. עכשיו אנשים צריכים להתכונן — הם לא יכולים לחכות לרגע האחרון כדי לשוב בתשובה. הם חייבים להיות בתשובה כבר עכשיו."
"אל תיראו ממה שאתם רואים קורה סביבכם וממה שאתם שומעים, כי החטא כעת אינו פרופורציונלי. הוא מעבר לכל מדידה. כל מה שתראו ותחוו, אל תיראו — רק זכרו שאני דואג לילדיי. אני דואג לכולכם."
אז חזרתי לספסלי, ממש לפני חלוקת המיסה (התצית).
אדון ישוע אמר: "כשאתם מקבלים אותי, הודו לי על שבאתי אליכם, אך הגישו לי בחזרה שוב. אני זקוק לכך שתגישו לי בחזרה כי זה מנחם אותי, ובו בזמן אני יכול להשתמש בזה למטרות שונות."
לאחר קבלת המיסה (התצית), חזרתי לספסלי וכבר כרעתי ברך. שלושה מלאכים כרעו סביבי. תהיתי אם לכל אדם בכנסייה היו גם שלושה מלאכים עמו.
הם אמרו: "אנחנו מחכים עד שתצרכו את אדוננו ישוע, כי איננו יכולים לזוז עד שתבלעו."
זהו שיעור עבור כולנו: לאחר שאנו מקבלים את המיסה (התצית), אסור לנו לצאת מהכנסייה מיד, שכן עלינו לצרוך את המצה בעודנו כורעים ברך ומודים לאדון, והמלאכים נמצאים שם כדי להגן על גופו של ישוע.
עלינו להיות בעלי תקווה ואמונה באדוננו בכל יום.
אדון ישוע, תודה לך, וברך את כולם וחוס על העולם כולו.