הבוקר המוקדם, בסביבות השעה 5 לפנות בוקר, הרגשתי כאב רב ברגליי. אז בא מלאך לקח אותי לגן שמימי. ראיתי את אדוננו ישוע עם האם הברוכה, מוקפים בקדושים ובמלאכים. דמעות זלגו על לחיו הימני של אדוננו.
המלאכים והקדושים אמרו: "וולנטינה, את זו שצריכה לנחם את אדוננו".
"אבל איך אוכל לנחמו?" שאלתי.
הם ענו: "על ידי כך שתגידי לאנשים שלא יפגעו בו". הם דיברו אליי בטון חמור למדי.
"לכי ומגבי את דמעותיו של ישוע", אמרו לי.
עליתי גבוה יותר לעבר אדוננו וברוך ניגבתי את הדמעות מפניו הקדושים. זה שובר לב לראות את אדוננו בדמעות.
אמרתי ברכות: "אדון ישוע, אל תבכה. אולי אנשים יתגשרו וישתנו".
הוא אמר: "את רואה, העולם לא רוצה אותי. הם מתכננים הכל בלעדיי".
אז דיבר המלאך. הוא אמר: "יהיו לכם אסונות מזג אוויר קיצוניים רבים וסערות עזות. יהיו מגפות וסבל רב בעולם כי בני האדם עיוורים לאותות שניתנו להם על ידי אלוהים".
"כל מדינה שתעליב את אלוהים תקבל את חלקה בסבל."