יום רביעי, 7 במאי 2008
מדינין, בחירתי, ארץ האמונה והתקווה!
ילדי, כאשר העיר הנבחרת שלי תעורר מתרדמתה הרוחנית, היא תשאיר את הגויים האחרים. תראו איך צעקות החירות שיצאו ממנה, יזיזו את קצות הארץ. בחרתי בקולומביה ובמיוחד בעיר זו מדינין, בשל היותה ארץ אמונה ותקווה, מקור קריאות, גזע לוחמים, זרעם של אנשים נחרצים שבדרכם ברוח רוּחִי יתנו את גורל האנושות. ארץ התפילה וההתלהבות, שם עדיין יש פחד מאלהים; ארץ של ניגודים גדולים, אך נעימה לעיני; אומר מחדש, שם שבו חטא רב, גם החסד פרח, וזהו החסד שלי שאגיש לארץ זו כדי לב�ע את מעשיה.
הוי מדינין, עיר האהבה שלי! אם תודעת כמה אוהב אותך וכמה סובל! רוצה שתושבי העיר הנבחרת שלי יחזרו למהר לאורח הישועתי; תהיו לדוגמא לגויים; לכן קראתי לך לשמוע את קולי ולהתקין את דרכיך; אין רצוני שהדמעות יזרמו ברחובותיך, ולא רוצה לראות אותך אבלה על משפטי; שוב אלי במהרה תושבי העיר הנבחרת שלי, לא תרצו בגדיכם אלא בלבבכם; רוצה לעשות את עירכם לדוגמא לתשובה.
אם תשבו אלי, העולם יילך אחריך, כי אתם ישראל הנבחרת שלי, העם שיגיע לגויים לירושלים השמימית שלי. השלום יהיה איתכם תושבי העיר הנבחרת שלי. אנכי אביכם: ישוע הרעה הטוב. הפיצו את הודעותי ופרסמו אותן ילדי.