ילדיי האהובים, אני מודה לכם על שהקשבתם לקריאתי בלבבותיכם ועל שכרעתם ברך בתפילה.
אני רואה גאווה רבה בלבבות בני האדם, ילדיי. אני כאן כדי להושיע אתכם.
כשאני מדברת איתכם על ענווה וגאווה, אני מזכירה לכם שלוציפר היה המלאך היפה מכולם. אך בגלל גאוותו, הוא חשב שיכול להיות כמו אלוהים; חסרה לו הענווה להבין שאיש אינו יכול להיות כמו אלוהים.
אני רוצה לומר לכם זאת: איש אינו יכול להיות כמו אלוהים. אתם, ברצונכם החופשי, יכולים לבחור: ללכת בדרכו של לוציפר, או לבחור בענווה, להישב ברך לפני אלוהים וללכת בחוקיו.
התפללו גם עבור מנהיגינו ועבור הכנסייה, כדי שיקבלו את ההחלטות הנכונות וילכו בדרכו של אלוהים.
עכשיו אני מברכת אתכם בשם אבינו שבשמיים, הבן והרוח הקדושה.
הרהור על המסר:
גבירתנו מזהירה אותנו פעם נוספת מפני סכנותיו של הגאווה, שכן כל החטאים נובעים ממנה. גאווה היא דחייה של מצבנו כנבראים ושל המעמד הכפוף הנובע מכך באופן טבעי; זוהי דחייה של השבריריות שלנו. הגאוים חושבים שהם מספיקים לעצמם; הם מאמינים שרק מחשבותיהם תואמות את האמת; הם בוטחים רק בעצמם.
האדם הגאה הוא יהיר; יש לו נטייה להבליט את עצמו, אך למעשה הוא עושה זאת רק כדי למלא את החלל הגדול שבלבו. גאווה היא הנתיב המוביל לבידוד; היא גורמת לנו להזניח את הזולת ויוצרת ניתוק בתקשורת עם הסובבים אותנו. גבירתנו, למעשה, אומרת לנו שזהו חטאו של השטן, שלא קיבל את תפקידו הכפוף כנברא (ראו ישעיהו י"ד בנושא זה).
אלו הדוחים את מגבלותיהם פונים אל הטרגדיה האנושית הגדולה ביותר. עלינו לקבל את רצונו של אלוהים עבורנו ולהחליט אם לאהוב את עצמנו או את האמת. כשאנחנו אומרים "אף אחד לא מבין אותי", כשאנחנו מרגישים תחושה חזקה לגבי זכויותינו ומשוכנעים שאינן מכובדות, כשאיננו מצליחים להתחבר לרגשותיהם של אחרים — אנחנו בדרך השגויה. רק ענווה תושיע אותנו מהגאווה ומהיהירה.
מקור: ➥ LaReginaDelRosario.org