ילדי יקרים,
יום זה הוא תאריך יפה, קרוב לליבו הקדוש והבלוי של אמי מרים. היא הייתה ההד לאלוהים על הארץ, והייתה יפהפייה כמו ורד בשיא פריחתו. אימי הייתה חכמה גשמית, ואכן הכנסיה הקדושה מכבדת אותה ככה.
מרי הייתה יפה כאשה יכולה להיות יפה במראה פיזית ומוסרית שלה, ומעל לכל נשים באור קבוע שלה. כל אישה תירצה להיות כמו היא, לא בגלל יופייה האמיתי, אלא בשל המשיכה הכבדה שפלטה. אלוהים ברכ אותה לעצמו יותר מאשר עבור עצמה, והיא הייתה שלו גם בבחירה אישית ובשכחה עמוקה של עצמה. כלום למענה, הכל לאלוהים, עד לפרטים הקטנים ביותר בחייה הנסתרת.
אמנם היא נודעה כאם המוערכת מאוד של האדון במהלך חייו הציבוריים שלו, והיא שמרה בצניעות על צרכיהם היומיים של חייה הנדודים והם של תלמידיו ושל תלוויה יחד עם הנשים האחרות בסביבתו.
ספרים רבים דיברו על כשרונות אמי, מנקודות מבט שונות, שכן היא הייתה בכל פעם: מלאת חריצות, תפילה, יעילות, נוכחות, עובדה קשה, צנועה, תמיד מחשבתית ובעלת ביטחון עצמי. אישיותה הייתה חזקה אך מעולם לא מפריעה, תמיד מקבלת פנים, ואף אחד מעולם לא רגיש שלא במקומו אצלה.
היא הייתה שותפתו של אלוהים בכל משימותיו, דרך התפילות שלה ותחינתה הנמשכת והמקיפה על כל אלה שהגיעו אליה, עם בנה האלוהי, ממנו לא היו לה סודות.
אבי השמים ואני הייתנו בטוחים לחלוטין בה, והיא מעולם לא החמיצה הזדמנות לשמח אותנו בכשרונותיה הגבוהים ובערמה תמידית והמעשירה. בעת יצירתה, נתן לה אלוהים את כל אמונו, ואינה פסקה לעמוד בדרישותיו. גם חווה קיבלה מתנות רוחניות גדולות, אך נפילתה הייתה כואבת עוד יותר משום שהיא נפלה מגובה רב.
מריה לא נפלה; היא שמרה על האבנים היקרות שניתנו לה בצדק והרביהן תמיד. היא לא הציגה את עצמה, אך הנוכחות שלה השפיעה עמוקות על סובביה. הייתה אינסופית כבודנית ומנוערת, ואף אחד לא היה מתיימר להשתמש בשפה בלתי הולמת בנוכחותה.
הנוכחות שלה העלה כל שיחה; לא היו צחקות, והחליפין היו מושכים וטובים. כולם תמיד היו מאושרים איתה, ואם היא עזבה, היא תמיד השאירה אחריה מרפאה של אנרגיה ושלום.
בלתי נגועת בגוף ונשמה, לא חשבה שהיא שונה מהנשים סובבות אותה משום שהצדקה נשאתה, הסובלנות והרחמים העלו את רוחה, והייתה תמיד מוכנה לעזור, לסלוח, להבחין ולהתייחס.
אלוהים אהב אותה ואותה אהבה אותו, פשוט, טבעי, ללא ספקות. "אני שפחת ה' ייגע לי כדברו." אין התנגדות בדברים אלה אלא אמון מלא ללא קשר לתוצאות או לקשיי.
מריה שאלה רק שאלה אחת, בנוגע לבתולתה, אותה הקדישה לעליון, ואז, מנוחה, היא נותנת את עצמה להובלת הפרובידנס האלוהית. אין לה רצון משלה אלא לשמוע לחלוטין לאלוהים, בוראה שלה, שיש לו כל הזכות עליה.
יילדי, השתקפו באימי הקדושה שלי, דוגמה מושלמת של כניעה לאלוהים, אמונה גם במה שנראה כעוול בעיני בן זוגה העתידי, אך מכיוון שהפרובידנס האלוהית כל-יכולה, היא האמינה באלוהים לפתור מה שייתפס בצורה מוטעה. אלוהים לקח הכל בידיו ותוכניותיו לא נתקלו בהתנגדות. משפחת הקודש נוצרה: ישו, מריה, יוסף!
יילדי, ראו את הדגם של המשפחה המושלמת שם הטוב היה העיקרי וכולו התרחש לפי תוכנית האלוהית, ללא סכסוך, ללא גאווה ולא רצון עצמי.
מרים הבלתי-מזוהמת הייתה במרכז המשפחה המושלמת, בין הילד ישוע וקדוש יוסף, מבטיחה הרמוניה, דואגת לכל הצרכים ביתיים ומשקיעה אהבה משפחתית.
ייקו כל הנשים בעולם לחקות את הדוגמה שלה ולפנות אליה בתפילה כי, לאחר שניתן לה לעולם על ידי ישוע הצלוב, אלהים נתן לכם אמו כדי לסייע לכם להגיע לגן עדן אחרי חייכם הארציים, לחקותה ולחזות בדוגמתה בכל רגע בחייך.
v/ “ההיום הוא ההריון הבלתי-מזוהם של מריה הקדושה,
R/ ”שבראשה הבתולה דרכה את ראש הנחש.
כן, ברוכה אתה מרים, כי הגבורה עשה דברים גדולים בך ובכוחך."(1)
אני אלוהים ואברכך בשם האב, הבן והרוח הקדושה †. אמן.
אדוניך ואלוהיכם
(1) ראשונה של ערב חג ההשתקפות הבלתי נטויה של הבתולה מריא.
מקור: ➥ SrBeghe.blog