יום שני, 2 באפריל 2018

יום שני של פסחה, יום שני של הפסחא.

האב השמימי מדבר לאחר המיסה הקדושה של הזבח בטקס הטרידנטיני לפי פיוס החמישי. דרך כלי הרצון, הכניעה והענווה שלו ובתו אן.

בשם האב, הבן ורוּחַ הקודש. אמין.

ההיום, 2 באפריל, יום שני של הפסחא, חגגו מיסה ראויה וקדושה של זבח בטקס הטרידנטיני לפי פיוס החמישי. גם היום היה אטמוספירה אינטימית, עמוקה וקדושה בכנסיית הבית שלנו בגוטינגן. מזבחת הזבח הייתה מכוסה בפרחים בצבעים שונים כמו שטיח פרחים. המלאכים, כולל הארכנגלים, נכנסו וייצאו והסתגלו את הקדוש הקודש בטאברנקל גם את המשיח המתגלם במהלך המיסה הקדושה של הזבח.

גם היום ידרש אליך האב השמימי: .

אני, האב השמימי, מדבר אליכם היום, ביום השני של הפסחה, ילדיי היקרים של אב ומריה, דרך כלי הרצון, הכניעה והענווה שלי ובתי אן, שמתמצת כולו ברצוני ומחזירה רק את המילים שאני משמיע.

עדר קטנים יקרים, מאמינים ומעריצים יקרים ואנשי דת מרחוק ורחוק. היום חגגו את יום שני של הפסחה והבטיחו שישוע המשיח אדוננו ומושיענו קם באמת מהמתים.

אנחנו יכולים רק לומר ולחזור על זה: "תודה, תודה, תודה על הבנה זו. ישוע המשיח מת עבורנו והוא קם שוב ביום השלישי. אנחנו מאמינים בו בחוזק ואין לאיש לקחת ממנו את אמת האמונה הזאת! אמונתנו החזקה גם לא הופכת אותנו לנתונים.

מה הייתה המצב של המאמינים באותו זמן? הנשים הלכו קודם לכן לקבר כי רצו לבלול את גופתו של ישו המשיח כי רצו לשרת אותו. הן ראו שהאבן שהייתה לפני הקבר כבר הוסרה. הן היו מאוד מופתעות, והן נכנסו אל הקבר. מלך יושב על האבן והודיע להם שישו המשיח לא נמצא עוד בקבר אלא קם לתחייה.

הנשים האמינו למלך הן הודיעו זאת לשליחים, שהרצו גם הם ללכת לקבר. אך היו רכלים ולא האמינו. רצו לראות את הנס. לא האמינו בו הוא חייב להופיע בפניהם, אחרת לא נאמן שקם לתחייה. הן לא הבינו מה שהנביא להם ישו לפני צליבתו. היה עליו לעבור את המבחן, להיות צולבן וקום לתחייה ביום השלישי. הם כבר לא זכרו הכל, כי הנבאת של ישו נשתכה מהזיכרון, אך עתה זכרו שוב..

ישו המשיח הופיע בפניהם, הוא היה בתוכם, אבל הן לא הכירוהו. עיניהן היו מכוסות. תחילה חייב להוכיח להם שהוא באמת עם אותן. רק בעת שבר הלחם הם הכירוהו. רק אז נפתחו עיניהן שהאמין בו באמת.

האם לא עלי היום בפועל לעורר את עיני הכוהנים כדי שיאמינו? ישו המשיח אכן וברצון הוא לפני המזבח, והם מחדשים את זבח הצלב על מזבח הזבח.

האם הכוהנים של היום יכולים עוד לבצע את זבח הצלב או הפך זה לסמל עבורם? האמנו כבר פרוטסטנטיים דרך הקומנה?

מי הם הכוהנים שמביטים בזמן ההשתנות היום? הם מביטים באנשים ומשאירים את גביהם לישו המשיח, ואפילו לא מרגישים מה הם עושים! האם ניתן עוד להבין זאת? הוא אכן בינינו בשר ודם, עם אלוהות ובני אדם. זה האמת.

אבל אלה האמיתויות אינן חיים ומעידות היום הכוהנים. האם עליהם עוד להקים את הסוד הגדול הזה של הקדושת האוכריסטיה? איפה האמונה? האמנו שכחו הכל שהבטיחו והכירו בהסמכתו לכהן כאמת הגבוה ביותר? השתנה ישו המשיח בזמן זה או מי ששתנה? האם האמונה עברה תפנית כך שתהיה מודרנית?

מה משמעות "משתה קדוש רגיל ומיוחד"? יכול אחד מכם להבין זאת? או אתם, אוהבתי האמונים שלי, שוחים עם הזרם הכללי במודרניזם? לא כל אחד שאל עצמו איפה נמצאת האמת?

מדוע העם שקט, מפחד להודות באמונה, מתוך נוחות או בורות?  או השתקו כדי שלא ליהנס?

האמנם שכחנו את הסוד הגדול הזה שמתרחש בכל קדושת הקורבן של כל המזבחות העולם? האם זה עדיין אמיתי היום או כבר הפכה האמת לשקר?

מה היא האמת על כל אחד מאיתנו? האמנם אנחנו עוד נוצרים קתולים או שהאמונה, האמונה הקתולית היחידה והאמיתית ואפוסטלית, הפכה לאחת מבין רבות? האם אמונתנו הקתולית עדיין מזוהה?

זו סעודת הקורבן הקדושה אסורה בטקס הטרידנטיני לפי פיוס החמישי. זה קנוניזה כבר ב-1570, מה שמשמעותו שאין לשנות אותו. רק מזוה הזבח הקדוש יכולנו לקבל את זרי חסדי הרחמים המלאים כדי לעמוד בחיינו היומיים.

או אולי אנחנו כבר ברדיפות הנוצרים הגדולות?

ישו המשיח שואל את כל בניו של הכהן היום: "האם עדיין מאמין לי, בן הכוהן האהוב שלי, שאני יכול להטריד עצמי בידייך המוקדשות? או אולי לא תתן לי עוד רצון זה? אנחנו צריכים להוכיח לך הכל שאתה מאמין רק בנס כאשר הסוד הנראה לעין מתרחש בידייך המוקדשים? האם אמונתך דעכה עד כדי כך שאינך מרגיש אם אתה קתולי או פרוטסטנטי? האם האמת עדיין קיימת לך, כוהן הקתול שלי, או הפכה רק לסמל עבורך? האם אפשר עוד להאמין בנס היום ללא ראיה? האם העל-טבעי עדיין קיים לך היום, או שגירשתו לחלוטין מחייך, או שאולי יכולת לכלול אותו? .

האם ישו המשיח בן האלוהים קם גם עבורך או זה סמל? אתה צריך לשאול עצמך ביום הקדוש הזה של הפסח האם ההבטחה שאתה עשה בהסמכתה עוד קיימת לך? תהפוך לנדיב בימי זמננו ותשאל אחרים, "מה אתה מאמין? היום אתה מתיישב עם זה: "

מה אתם מאמינים, בנים יקרים של כהנים? האם גם אתם מאמינים כי ישו המשיח קם לתחייה? האם תגנו על אמונתכם? תישארו לעיתים קרובות לבד ותהיו רודפים. אז אעלה שאלה אליך, בני יקר של כהן, האם עדיין מאמינים גם עכשיו, כאשר אחרים ממשיכים ללעוג לכם ולגזול את כבודכם? האם תישארו נאמנים לישוע המשיח שהגאלה אותך ותהודו עליו?

רק מעט מאוד כהנים היום ירצו לחוג את סעודה הקדושה של הזבח בציבור בטקס הטרידנטיני האמיתי. אך רק זו היא הסעודה הקדושה והזבוחית שאותה מינה ישוע המשיח לכל הכוהנים ביום חמישי הקודש.

האם סעודת הזבח הקדוש שנוסדה על ידי ישו המשיח הייתה לא בסדר? אז הסעודה הזאת כבר איננה קתולית. אז יידרשו גם לטעון שאינה תואמת את הסדר. שאלו עצמכם, בנים יקרים של כהנים, איזה סעודת זבח הייתה תמיד קתולית ואיזו לא הייתה בסדר מראשית הימים.

עתה רואים אתם, בנים יקרים של כהנים, שהקונציליאום השני השמיד הכל שיהודי והוביל אותנו כולנו לטעות ובלבול. אך אף אחד לא הבחין בזאת, כי כל אחד חשב שאז זה נכון. זו הזרם הרחב שלא צריך ללכת אחריו. אז תתעוררו בהכרח.

ישו המשיח הותיר לנו מורשת זו לפני מותו, שלא נטה מהדרך. הוא רוצה לחיות בינינו ולהתלווה אלינו. הוא רוצה לתת לנו את המנה הקדושה, את התקשורת הקדושה, מתוך אהבה גדולה שאנחנו לא תבין מעולם. הוא רוצה להיות עם אנחנו ובנו, ואנחנו צריכים להעיד על כך. ללא העדות שלנו, האמונה האמיתית לא יכולה לעמוד. זה כוח הפעולה שלנו שמחיה את נשמתנו, וбלי מזון זה אינה רק הנשמה אלא גם גופנו יבש. 

אם רוצה להעמיד אמונה בספק, אז יש לי בעיה, כי האמונה עומדת על יסוד חזק, שזה הוא ישו המשיח עצמו. רק כאשר אני לא רואה דבר ואף כך מאמין, אזי אמונתי יציבה.

האם ניתן להבין את ישו המשיח? לא, בטח שאינו. הוא היחיד הגדול והעז שולט על העולם כולו ועל היקום. אני יכול לדון בעצמי באמצעותו. אזי אני נשאר באהבתו, כי הוא עצמו היא האהבה. זו האהבה לא תסתיים.. 

מה אהבה יש לו לתת? זה האהבה הגדולה ביותר, כי הוא נתן את חייו עבורנו כדי לפדונו. הכל שעשה מתוך אהבה לנו. גם השבעה הסקרמנטים, שישו עצמו הקים, יצאו מאהבתו.

ידיים כוהניות מומללות הן מתנת גדולה לנו. בידי אלה ירד ישוע, בן האלוהים, כדי להתגלגל בהם. ברגע ההגליה, הכהן הופך לאחד עם ישו המשיח. זה סוד אלוהי ומעולם לא יהיה נחקר. עליו להישאר סוד. זו והמשיך להיות המתנה הגדולה ביותר שאנו יכולים לקבל בחיינו הארציים.

מתנת זאת תילקח ממנו, בני הכוהנים היקרים שלי. אל תשתקו עוד. איחדו את עצמכם ולהתגבר על האמת. מעולם לא יהיה לבן-איש ידיים כוהניות מומללות. קריאתו של כהן היא ייחודית ולא משרה או מקצוע. הכהן הוא נבחר ישו המשיח. לכן, היקרים שלי, תהיו נבהלים מכהן וקבלו קוממוניה פומית רק מידיים (אם בריאות). בלקומוניה הקדושה, ישו המשיח בא אלינו אישית. זה הסוד בו אנו מאמינים כנוצרים קתולים. ואז הם רוצים לקחת ממנו. האם עוד ניתן לשתוק?

אם אני מאמין שישוע המשיח נוכח בגופו ונפשו באוסטיה הקדושה, אני מקבל אותו כבר מתוך הכרה רק ברך. הוא רוצה להיות עםי ואני רוצה להתאחד עמו. לאחר קבלת הפרי, נא להיות מאוד שקט ולקומון עם Him, כי אתם מאמינים שHe ביכולתכם.

ההפך הוא כאשר קבלתי האוסטיה רק כסמל של ישו המשיח. אז לא יכולתי להרגיש דבר, אז הלכתי ריקן. חוסר תפיסה נוצר בי, כי תשוקתי לחלם האמיתי של החיים לא מושבת. אם אני ספק את הסוד הנפלא הזה, אין לי עוד קתולי.

אם אני שואל גם על דוגמה אחת, אינני יותר נוצרי קתולי. חשוב לנו שהאמתות הנצחות תועדו כאמיתויות. .

מה היא האמת היום, כאשר האמונה מוטה? שם שקר שלט, אין אמונה יכולה להתקיים. כל אדם יודע כשהתגובה שלו חטאית. הוא לא רוצה להאמין בכך, כי אז עליו לשנות. כן, אולי אף על פי שהוא חייב להשתנה לחלוטין.

זה אמונה. אין יכול להתגורר בשקר ולחכות לחיים מאושרים. אחד נתון לתלות, והדבר הזה יכול להיות מסוכן לכל אדם. תלות נוצרת דרך תשוקה. האדם צמא לאמת. כי התשוקת באנשים אינה מושבת, אנשים מחפשים דרך יציאה ולכן לעיתים קרובות הם מגיעים לתלויות.

אם חטאתם, יקרי נוצרים שלי, קחו את סקרמנט ההתוודה. הוא ישחרר אותכם. באו אלי כחוטאים מתנצלים, כי אני אשקיך לכם. רוצה לסלוח לך, כי אנוכי מחכה שאתם תבואו אלי. אנכי ממתין בתאווה ללבבות המתנצלות שלכם. פעמיים ופעם נוספת רוצה לסלוח לך, מכיוון שאני יודע שהאדם נשאר חוטא ולא מושלמים. אני ישוע המשיח רוצה לסלוח לכם כדי שתוכלו לקבל אותי בלב טהר בידי הקומוניון..

ידעתי שגם אתם חגגו יום הפסחא השני הזה עם כל הכבוד והחשיבות. עד כה לא התעייפתם מרצון להביא את האמתות לידי אור, וכן לעבוד עליהן. עבור זה אני מודה לכם מכל לב. אתם נלחמים למען האמת. תמיד תמנעו שאם מי מפיץ שקר, ישמרו דומיה. עד כה תמיד נלחמו.

אבל רבים מסמכויותי שלי שקטים בימים אלה שבהם החטא מוגדל. פשוט אומר שהדבר הזה מתאים לאמת, אף על פי שמעניקים עדיפות לשקר. אין להסביר זאת, ואם איננו יכול להסביר זאת, זה לא תואם את האמת.

זה כך קל לעשות בזמנים אלה הבלתי מאמינים. הכל חייב להיות נבדק, מכיוון שפלאות אסורות לקרות. גם הפלאות בחיים של ישוע עכשיו מובחנים אם זה לא אגדה או דמיון. רק אז ניתן להאמין.

ילדי, אין עוד קשר בין הדבר הזה לאמונה הקתולית האמיתית. כאשר האמונה מושפלת עד כדי כך שצריך לבדוק אם היא אמת, אזי האמונה האמיתית כבר איננה קיימת ופריצה כבר התרחשה.

אמונה שאין לה יציבות בסקרמנטים לא אמונה. היא אינה תואמת כלל את המקרא. זה כל כך קל לומר: "לא צריכים גילויי פרטיים, יש לנו את המקרא. למאמינים אלה ניתן רק לענות, השווו את הגילויי הפרטיים עם המקרא, שכן הם למעשה ההרחבות של המקרא לזמנינו. אך מכיוון שאינכם יכולים להאמין בגילויי פרטיים אלו, נזדעפים מהם ומשווים אותם למקרא, אותו לא ידעתם.

אני עמך בכל יום ואף תומך בך ברדיפותיך. אני האל הצדיק והנכון. גלו כל מה שמתאים לאי-צדק גלו כל מה שמתאים לאי-צדק גלו כל מה שמתאים לאי-צדק .

אתם עדיין נרדפים. תעודדו עוד לחוות צער רב גם רעה. אבל יום אחד אתם תהיו אלה שעומדים בצד הימני. אז תתפארו כי התאמצתם. לכך שייכים, ילידי. המשיכו להתאמץ ולתעוד על אמונתכם ולא תשקטו כאשר החטא מוגלה. התערבו והראו שאוהבים את האדון המתגלגל בכל לבבכם. נשקו פצעי, גם היום ביום השני של הפסחא וכול הימים אחריו, כי ישוע המשיח רוצה לחוות אהבתכם. הוא מודה לכם על אהבתכם שמגלים לו. הראו לו דרך אהבת נגד את אהבתו הגדולה מאוד אליכם. הוא אוהב אותך תמיד ולתמידי בכל לבבו. תמיד וכל מקום הוא עמכם ולא יעזוב אותכם לעולם.

זה אמונה זו אמת והזה הסוד שאין אחד יכול להבחינה.

אני מברך אתכם עתה עם כל המלאכים וקדושים במיוחד גם עם אם שמים ואם הניצחון, שהיא ניצחה כולם צעריה ויסוריה, בטריניטי בשם האב והבן ורוח הקודש. אמן

אתה ילידי, עדיין הנרדפים. אך בקרוב תתפארו כי אתם מעידים שאכן קם ישוע המשיח בן האל, הללויה.  אמן.