יילדי, מרים הבתולה, אם כל העמים, אם האלוהים, אם הכנסייה, מלכת המלאכים, עזרת החוטאים ואם הרחמנית של כל ילדי האדמה, הינך, ילדים, היום באה אליכם לאהבה ולברכה.
יילדי, עממי הארץ, אל תתעצבו, נסו להבין את היפייה ששררה בתוככם, את היפייה שהאב נותן לכם ללא הפסקה. אני חוזרת ואומרת: “תן לנשמתך לעוף ברוח!”
ראו ילדים, השמעו יותר לקול נשמתכם. מה שנשמתכם מספרת לכם זה מה שאלוהים מספר לך. נשמתכם מלאה באלוהים, היא נאמנה לאלוהים, לדבריו, היא המורה הנאמן ביותר שלכם!
טפלו בה, תנו לה להרגיש טוב. נשמתכם זה הדבר החשוב ביותר שאלוהים נתן לכם, אבל אל תשתלטו עליה לעשות מה שרצוניכם רוצה. אתם משקרים לעיתים קרובות לעצמכם ונשמתכם סופרת מכיוון שנשמתכם חלק ממך. היא לא רוצה שאתם תשתקו לעצמכם. כך גם, כאשר אתם הולכים בדרכי חושך, היא צועקת, היא צועקת בקול גדול, ובאותן רגעים היא הופכת לגנרל, כאילו הייתה מלאה באלוהים, מכיוון שמשימתה להנחיתכם בדרך האור.
באו ילדי, חייו את החיים העולמיים בחשיבה על המתנה הגדולה ביותר שאלוהים נתן לכם: הנפש. זה הכל לך. כאילו כל יום היא מקבלת את הספרון מהאב, וכל יום תנסה להדק אותו במוחכם. לפעמים יש לה קושי לעשות זאת מכיוון שאתם משוכחים לכל מה שאינו שייך לאלוהים, אך אתם ילדי אלוהים, לכם חותמת הטבילה, ואין אחד יכול לקחת אותה ממך!
חזרו בתשובה, כבדו את נשמתכם ותכבדו את אלוהים; כבדו את נשמתכם ותכבדו את עצמכם!
בוא, קבל אותה, חבק אותה ותוודה לה, לבש בה בגד יפה ביותר והניח אותה לנשוב ברוח ולעקוב אחריה, ובעקבותיה תטבע בתוך דברי אלוהים האב השמימי!
תהללה לאב, לבנו ולתריסרת הקודש.
ילדים, מרים אם האלוהים ראתה אתכם כולם ואהבה אתכם מכל לבה.
ברכתי אותך.
תפלל, תפלל, תפלל!
המדונה הייתה לבושה בלבן עם מנטל כחול, היא לבשה כתר של שנים עשר כוכבים על ראשה ומתחת לרגליה היה השחר.