הגבירה החלה לשיר לי בדרך אל הכפולה. "באי אלי בתי, באי." כשהגעתי, הגבירה הייתה שם בלבן וכחול. היא אמרה: "תהילה לישוע. מלאכיתי, בחרתיך כי בחרת אותי. כך זה עם כל אלה שנקדשים לי. אני רוצה שבחירתי לא יתנגדו אחד לשני אלא יחברו למאמץ משותף של תפילה. אם בכל חופש התגובה, אחזיק אתכם כאבן בקלע דוד. יחד נהרוג את האפוסטסיה, ההפלה והמלחמה. אלה הגיבורים הרעים שמאיימים על העולם."
"התאחדו כשיר תהילה, כל קבוצות המריאן שלכם. אתם לא שונים אלא דומים בקראתי אליכם. אל תשקלו הבדלים אך אחדות ברוח."
"תהא הערב של שבת שעה משותפת לתפילה ביניכם. שבת היא יום שלי. הערב מתקרב. הזמן קצר ומתקצר יותר. התאחדו, ילדי. השתמשו בטסביירטכם כנקודת תורפה, ולא כתחביב שקט. אני רוצה מאוד לחלק את הניצחון עםכם."
"אברך אותם שיענו לי."